|
|
רקע על SLS - דטרגנט חזק בתכשירים קוסמטיים ובשמפו.
SLS.
|
ה-SLS (סודיום לאוריאל סולפאט) וה-ALS (אמוניום לאורט סולפאט) הם שניהם כימיקלים
שניתן למצוא במגוון מאד נרחב של שמפונים וסבונים שאינם עשויים מ-100% חומרים טבעיים,
מדובר על דטרגנטים (חומרי ניקוי) חזקים מאד. ה-SLS מופק משמן הקוקוס, וכך חברות הקוסמטיקה
מנסות להסוות את קיומו במגוון נרחב של מוצרים (שמפונים, סבונים נוזליים, סבוני גוף, משחות שיניים,
ועוד) על ידי הגדרתו כ-"טבעי ומופק מקוקוס". אך העובדה היא שמדובר במרכיב הכי מסוכן שקיים בכל
תכשיר קוסמטי לטיפוח העור והשיער. ה-SLS הוא, כאמור, חומר חיטוי וניקוי חזק ביותר המשמש לניקוי
והסרת שמנים ממנועים ושטיפת רצפות מוסכים, בצה"ל החומר משמש לרחיצת מנועי טנקים. ה-SLS
וכן ה-ALS הם בעלי כוח ניקוי חזק - בלעז detergency, ומסוגלים לשבור את מתח פני השטח של מים
ונוזלים אחרים וכך מאפשרים לתמיסה לחדור לתוך חומרים, לכלוך, אריגי בד, עור, שיער וכו'. התמיסה
המוחדרת שוברת את הקשרים שמחזקים את החומרים ובכך מאפשרת את "שחרורו" כך שהחומר נשטף
החוצה ביתר קלות, ברמה כזו או אחרת, כך שמתקבל משטח נקי לאחר השטיפה.
הכימיה של SLS ו-ALS:
הרכבו הכימי של SLS.
|
בשניהם יש שימוש בשמן קוקוס כ"עמוד השדרה של המולקולה. שמן הקוקוס, במקרה של ה-SLS, מגיב
עם אטום נתרן אחד (סודיום) ומולקולה אחת של גפרה (sulfate) המורכבת מאטום גופרית (sulfur) וכן
4 אטומי חמצן.
כך מתקבלת מולקולת SLS בעלת משקל מולקולרי נמוך (קטנה), המאפשר לה לחדור דרך העור אל תוך
זרם הדם וכך ה-SLS יכול להינשא בזרם הדם ולחדור לכל איבר בגוף כגוון הלב, המוח, הכבד, העיניים וכו'.
ל-SLS יש הרבה אלקטרונים לא מזווגים ולא יציבים, ולפיכך במהלך ריאקציות כימיות בין ה-SLS לתרכובות
רבות שהוא בא איתן במגע, יש תגובות אגרסיביות. במגע עם לכלוך, ל-SLS יש פעילות מאכלת (corrosive),
היודעת לפרק שמן מנועים, מגוון זיהומים וחלבונים.
בשל תכונותיו, ה-SLS משמש כחומר גורם גירויי עור סטנדרטי (standard irritant) במעבדות ברחבי העולם
לשם מחקרים ביולוגיים על העור ומערכות הגוף השונות. אם היינו מדרגים חומרים מ-0 ועד 10 לפי תכונותיו
כחומר היוצר גירויי עור, ה-SLS היה מדורג ברמה 10 בעוד המים היו מדורגים ברמה 0. ה-ALS היה מקבל
דירוג ברמה של 4 לערך.
ה-SLS גורם בחלבונים לתהליכי דה-נטורציה (פירוק חלבוני), ויכול לחדור דרך עור הקרקפת ולגרום לשינויים
ולנזק לעור ולעיניים. הסכנה החמורה ביותר היא בילדים, שכן אצלם יכולים להתרחש שינויים ברקמת העין וכן
למנוע את התפתחות העין ועלול לגרום לעיוורון חלקי ולקטרקט. בנוסף, ה-SLS עשוי להגיב עם מולקולות שונות
בגוף הנושאות חנקן ולהתרכב איתן ליצירתן של חנקות (ניטרטים) מסרטנות.
ה-SLS (שכאמור קיים ברוב השמפונים המיוצרים בעולם) יכול לגרום לנשירת שיער, וזאת בעקבות הייבוש של
זקיקי השערות (תהליך ההופך את השיער ליבש, שביר ומפוצל) וגורם לגירויי עור וקרקפת (קשקשים וסבוריאה).
ולכן מומלץ לא להשתמש כלל במוצרים המכילים SLS.
SLES
הרכבו הכימי של SLES.
|
ה-SLES, המוכר בשם Sodium Lauryl Ether Sulfate, או בשמו המוכר יותר Sodium Laureth Sulfate,
נוצר בעקבות שילוב של SLS בשרשרת אלכוהול ארוכה (ethoxylation). הדבר עוזר לכך שייווצרו רמות גבוהות
יותר של קצף בתכשירים הקוסמטיים השונים.
בדומה ל-SLS, גם ה-SLES מסוגל להגיב עם מרכיבים שונים ליצירת חנקות מסרטנות ואף ליצור את הדיוקסין
(dioxin) המסרטן, שהוא אפילו מסוכן יותר מבחינה פוטנציאלית.
מחקרים שנעשו בגרמניה - הראו כי גם ה-SLES יכול לגרום לנשירת שיער.
ALS - Ammonium Laureth Sodium
הרכבו הכימי של ALS.
|
ALS לעומת זאת, הוא הרבה פחות חריף מה- SLS, ומורכב מ-lauryl coconut soap ester
ומהגפרה
(sulfate), אך מצד שני אטום הנתרן הגורם לגירויים ואי נוחות איננו קיים ובמקומו יש מולקולת
אמוניום ammonium (לא להתבלבל עם אמוניה) המורכבת מאטום חנקן וארבעה אטומי מימן).
בתרכובת המולקולרית הזאת, הקצה של האמוניום מתרחב כך שהוא תופס שטח גדול וגורם לפיכך
להגבלת התרכובת ביכולת החדירות לעור.
למעשה המשקל המולקולרי של ALS (גודל) הוא גדול מדי מכדי שיוכל לחדור לעור ולמערכת הדם.
ולפיכך הקישור של האמוניום לתרכובת הוא בטוח יותר ועם מספר מועט של אלקטרונים לא יציבים
שיכולים לגרום נזק לרקמות. ALS לא יכול להתרכב עם חנקן או תרכובות המכילות חנקן ליצירת
חנקות מסרטנות או דיוקסינים, בניגוד ל-SLS או ל-SLES.
היכנס ולמד יותר בפורומים שמפונים
אזהרה-אין להעתיק או להשתמש בתכנים מתוך אתר רעמה ליצירת לקט, אוסף או מאגר, בשום אמצעי כלשהו
ללא קבלת הסכמה מפורשת מראש ממנהלי אתר רעמה.
|
|
תנאי השימוש
|
|
|
|
